Displaying 101 - 120 of 596

במעברי הגבול עבור פלסטינים, "עלינו לעשות משהו בהקשר למערכת הבדיקה הלא אנושית הזו"

חנה ברג, אישה ישראלית המתארת את עצמה כדיפלומט לזכויות האדם חברה בארגון מחסום ווטש, בילתה עשרות שנים בצפייה לדברים הקורים לפלסטינים במעברי גבול, והמסקנה—במילה אחת—“הפיכה ללא אנושי, היא אומרת.

אמן אריחי קרמיקה מוקיר את המסורת המשפחתית של יחס מכבד לדתות בירושלים

בשנת 1919 הזמין המושל הצבאי של ירושלים, סר רונלד הנרי אמהרסט סטורס (Ronald Henry Amherst Storrs) שלוש משפחות ארמניות של אמני אריחים – באליאן (Balian), קרשקשיאן (Karakeshian) ואוהנסיאן (Ohanessian ) – לירושלים, כדי לשחזור ושיפוץ האריחים המפארים את כיפת הסלע במסגד  אל-אקצא, אשר צוירו במאה ה-16

בת 26, ללא תעודת זהות בירושלים, אומרת "איבדתי את הזכות שלי לחיות חיים נורמליים"

לסמיה* בת העשרים ושש שנולדה בגדה המערבית אין תעודת זהות – לא פלסטינית ולא ישראלית. הייתה לה פעם תעודת זהות ירושלמית בזכות אביה, אבל היא בוטלה. על הביטול נודע לה כשהייתה בת 16 וחשבה שיש לה הזדמנות לנסוע לשווייץ עם בית הספר שבו למדה. היא לא יכלה לנסוע. מאז, סמיה ומשפחתה נאבקות לקבל חזרה את תעודת הזהות הירושלמית שלה.

With no ID card in Jerusalem, 26-year-old says “I lost my right to live a normal life”

Twenty-six-year-old Samyah* has no ID card—not Palestinian or Israeli. Born in the West Bank, she once had a Jerusalem ID card after her father but it was revoked. She found out about the revocation when she was 16 and thought had the opportunity to travel with her school to Switzerland. She could not travel. Since then, Samyah and her family have been struggling to regain her Jerusalem ID card.