News
מז'נבה עד בית לחם וברחבי העולם, שבוע השלום העולמי של מועצת הכנסיות העולמית (WCC) בישראל ובפלסטין עודד אנשים להתאסף כדי להתפלל, לחשוב ולפעול בשבוע שעבר.
בין אירועי הזיכרון, התאספה קבוצה ב-22 בספטמבר בוויא'ם: המרכז לשינוי הסכסוך הפלסטיני בבית לחם לתפילה למען השלום.
האירוע, תחת הנושא "חיזוק התקווה בפני החשכה", נערך בשיתוף עם תכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל (EAPPI).
הדובר המרכזי, בישופ מוניב יונאן מהכנסייה האוונגליסטית הלותרנית בירדן ובארץ הקודש, פתח את התפילה במילות תקווה מתוך האיגרת אל הרומאים: "ובאין סיבה לתקווה, אברהם האמין וקיווה כי יהיה לאב המון גויים, כפי שנאמר: 'כה יהיה זרעך'."
עם גדר ההפרדה המתנשאת ברקע, הקבוצה שמעה דוגמאות מעוררות השראה לתקווה תחת כיבוש מפי מנהיגים מקומיים כולל הכומר הארמני מבית לחם אספט, החבר הנוצרי אורתודוקסי ד"ר פיטר קומרי, האימאם המוסלמי מאהר אסאף, הכומר הפרסביטריאני ויקטור מקרי ונציגים אקומנים אחרים מקהילת הגדה המערבית וירושלים.
מנהל ומייסד וויא'ם זועבי זועבי אמר את הדברים הבאים בנוגע לתקווה בפני החשכה: "היכן אנו מוצאים תקווה? הפכנו לתרבות של אהבה וחוסן נפשי, ואנחנו מקבלים חיזוק מנוכחותכם, EAPPI, ומקהילות ברחבי העולם."
בז'נבה, 12 פנים לתקווה
בז'נבה, תערוכת הצילום "12 פנים לתקווה" במרכז האקומני עודדה גם היא את האנשים לחשוב מה נותן להם תקווה. המבקרים בתערוכה כללו משתתפים בפגישת מנהיגים אקומניים, בנוסף לחברי קהילה וחברים ושותפים אחרים של WCC.
ארבעה אנשים משלוש יבשות שונות עזרו לערוך טקס לפתיחת התערוכה; הם כללו את המזכיר הכללי של WCC הכומר ד"ר אולב פיקס טוויט; ברייטון לוטנגנו קילווה, המזכיר הכללי של הכנסייה האוונגליסטית הלותרנית בטנזניה; בריט האגן אגוי, המזכירה הכללי של המועצה ליחסים בינלאומיים ואקומניים בכנסיה של נורווגיה; והכומר ארכימנדריט ג'ק חליל מאוניברסיטת בלמנד בלבנון.
טוויט אמר שהתערוכה מציגה אנשים שעדים לתקווה. "הדרך הטובה ביותר להציג את הטרגדיה של 50 שנות הכיבוש היא להקשיב בזהירות לאלו שעדים לתקווה, שחיים תחת כיבוש ושחווים את ההשלכות החמורות בחייהם", אמר. "אף אדם לא צריך לחוות כיבוש".
לעולם לא מאוחר מדי לסיים כיבוש, הוא הוסיף "הקולות החזקים ביותר לתקווה הם אלה שמגיעים מבפנים, מקונטקסט שנראה כמו מצב חסר תקווה", אמר טוויט. התקווה חיברה בינינו בתערוכה זו של 12 פנים לתקווה, זהו הסימן החזק ביותר לתקווה קיימת.
הם מדברים על אהבה וחלומות של חיים ביחד עם אחרים בשלום. זה כוח שיכול להזיז לבבות ולשנות את ההיסטוריה".
בזמן שבריט האגן אגוי התבוננה בתמונות, אגוי חשבה כיצד במצבים נוראיים בהם אנשים מרגישים חסרי אונים, מישהו תמיד נעמד מול שימוש לרעה בכוח.
האנשים שמוצגים בתערוכה הם פלסטינים וישראלים שהם קורבנות של הכיבוש. הם חולקים את המחשבות שלהם בעודם חיים בארץ הקודש במסגרת סכסוך וחוסר צדק.
"האנשים האלה – תמצא אותם בכל רחבי העולם, בכל אזור סכסוך – מוכנים להקריב את חייהם כדי להציל אחרים", ציינה אגוי, ושאלה: "מה מניע את האנשים האלה: אמונה, אידיאולוגיה או חוזק ייחודי?"
מחקר מצא שאין שום דבר מיוחד באנשים האלה, הוסיפה אגוי. "כשאתה שואל אותם למה הם מסכנים כל כך הרבה ועובדים כל כך קשה כדי לעזור לאחרים, הם עונים: זה הדבר ההומני לעשות", אמרה אגוי. "עבורי האנשים האלה מייצגים תקווה. אנחנו רואים את הפרצופים של 12 אנשים כאלה כאן בכרזות. הם פשוט אנשים הגונים שעושים את הדבר הנכון".
אין דבר חזק יותר מאהבה, סיכמה אגוי. "התקווה שלנו נבנית על אהבה", אמרה אגוי. "האנשים ההגונים של אלוהים ישמרו בחיים את התקווה שיום אחד יהיו שלום וצדק – בפלסטין ובישראל".
