News
בין התאריכים ה-13 בספטמבר 1993—התאריך בו נחתם הסכם אוסלו—וה-31 בדצמבר 2022, ישראל הרסה 2,787 מבנים במזרח ירושלים, כאשר היא מפנה 5,093 אנשים, הכוללים 2,582 ילדים.
“לפלסטיניים לא מוענקים היתרי הבנייה הנדרשים עבור צמיחה ופיתוח טבעיים וכאשר הם בונים ללא היתרי בנייה, הם עומדים בפני הריסות,” נכתב בגיליון העובדות. “בסך הכל, ללא פחות מ-20,000 מבנים במזרח ירושלים יש צווי הריסה, אבל את המספר המדויק לא ניתן לדווח בגלל שבדרך כלל נקרא אתגר על צווי בנייה אלו אשר מוחזקים או קפואים בבתי המשפט לפני מימושם.”
בסילואן, לדוגמה, 60% מן המבנים הם בעלי צווי הריסה על מנת לפנות מקום להתיישבות ועבור פרק ארכאולוגי.
“ההריסות במזרח ירושלים, ומשטר התכנון המפלה והמגביל, מהווים אלמנטים של סביבת כפייה אשר נוצרה על ידי הרשויות בישראל על מנת להכריח את הפלסטינים לעזוב את העיר,” נאמר בגיליון העובדות. “ישראל סיפחה באופן לא חוקי את מזרח ירושלים והיא מטפלת בהריסות כבעניין מנהלי פנימי הנעשה על ידי העירייה.”
גיליון העובדות מציג את מספר ההריסות במהלך כל אחת מחמש השנים האחרונות. “בסך הכל בשנת 2022, במזרח ירושלים הגיעו ל-25% מן ההריסות ול-40% מן העקירות מן הבתים,” נאמר בגיליון העובדות. “יתרה מזאת, ילדי מזרח ירושלים מהווים 40% מן הילדים המעוקרים מבתיהם בכל שטחי פלסטין הכבושים.”
גיליון העובדות גם מבצע השוואה בין הרבעון הראשון של שנת 2022 והרבעון הראשון של שנת 2023. “הרבעון הראשון של שנת 2023 במזרח ירושלים, לעומת הרבעון הראשון של שנת 2022 מראה גידול של 55% במספר ההריסות, גידול של 66% במספר האנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם וגידול של 56% במספר הילדים שנאלצו לעזוב,” נאמר בכתב העובדות.
גיליון העובדות גם מכיל קולות מקומיים אשר נאספו באמצעות תוכנית הליווי האקומני בפלסטין וישראל של ה-WCC וגם קריאה לפעולה ישראלית להעניק לפלסטינים במזרח ירושלים את ההיתרים הנדרשים; לעצור את מדיניות הריסות הבתים והמבנים הפלסטיניים; ולהנפיק תקנות תכנון עירוני שהן צודקות, ברות-קיימה והוגנות במזרח ירושלים.
