placeholder image

40-year-old Deab Abu Malik herds his sheep in the Jordan Valley on the West Bank – today, accompanied by EAs from the WCC-EAPPI. All photos: Albin Hillert/WCC

מאת אלבין הילרט*

"10 דקות זה החוק, לכן אתה מקים מהומה רבה בחדר שלך ב-5.50 אם המלווה האקומני האחר עדיין לא התעורר."

רעיית צאן היא עניין של בוקר מוקדם ולמלווים הבינלאומיים, חברי תוכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל של מועצת הכנסיות העולמית (EAPPI-WCC) יש תפקיד ייחודי, כאשר הם מציעים נוכחות מגנה לקהלות הפלסטיניות בגדה המערבית.

קבוצה של מלווים אקומניים (EA) הנמצאים ביריחו מסבירים שהם מלווים קהילות אל הצפון, לאורך עמק הירדן, היכן שהבדואים עושים מאמצים על מנת לקבל גישה לאדמות שלהם.

נוכחות מגנה בתוך מרחב מחייה מתכווץ

עמק הירדן הוא כל דבר אחר מלבד שופע. למרות שחודשי יולי ואוגוסט הם החמים ביותר, עדיין באוקטובר הטמפרטורה עולה בכל יום מעל 35 מעלות והשמש החמה משאירה כמות מועטה מאוד של מים על מנת ליצור נהרות או אפיקי נחל.

יחד עם זאת, למעט השבועות החמים ביותר של השנה, העמק מספק מספיק על מנת שהעזים והכבשים יוכלו להתקיים.

עדר של 500 כבשים נע לרוחב שדה בעמק הירדן. העמק הוא ביתם של הבדואים כבר הרבה מאוד שנים, אך הרשויות הישראליות מאיימות להרוס את בתיהם, ויחד עם ההתרחבות המתמשכת של ההתיישבויות היהודיות באזור, רבים מוצאים את עצמם כיום חיים במרחב מחייה המתכווץ תמידית.

"כאשר אנו נעים למטה הם אומרים 'לכו למעלה', כאשר אנו נעים למעלה הם אומרים 'לכו למטה', כאשר אנו הולכים דרומה הם אומרים 'לכו צפונה'. אנו לא יודעים לאן ללכת," מסבירים דאב אבו מאליק (ימין) ואבו אוקב (שמאל) כאשר המלווים האקומניים מגיעים לקהילה הקטנה שלהם בבוקר.

המלווים האקומניים מלווים רועי צאן בחלקים רבים של הגדה המערבית, ולכן מספקים נוכחות בינלאומית אשר ידועה כבעלת השפעה מקלה על הסכסוכים בין המתיישבים היהודיים והפלסטינים. הנוכחות של המלווים האקומניים עוזרת לפלסטינים לקבל גישה לאדמות אשר בתנאים אחרים הם לא היו מעיזים להמשיך ולעבד אותן.

בשטח C של הגדה המערבית, כל אדמה אשר איננה מעובדת לתקופה של שלוש שנים הופכת להיות רכוש ממשלתי, מסבירים רועי הצאן, לכן גישה קבועה לאדמות שלהם היא חיונית עבור הקהילות והעדרים שלהן.

בעוד הכבשים מגיעות לשטח ההאכלה שלהן, הקצב הופך להיות איטי יותר ורועה הצאן שלהן יכול לעצור לכמה דקות כאשר הן מלחכות ברוגע לרוחב השדה.

אוביקטיביות מוסרית ורגיעה

"איכשהו, אני מרגיש שעם רעיית הצאן, יש לנו השפעה מיידית," אומר אחד מן המלווים האקומניים. "אך המצב גם מתוח, ואם ישנו סכסוך עם מתיישב, זה יכול להיות מפחיד גם עבורינו. לכן, גם כאשר הקצב רגוע והכבשים מלחכות, אני מוצא את עצמי מסתובב אל עבר כל רכב אותו אני שומע."

 

דאב צופה בעוד מתיישב יהודי עובר על גבי אופנוע, כאשר הוא שואל את עצמו אם הוא יעצור על מנת להעלות אבק על הנוכחות הבדואית.

בעוד המצב הוא שונה במקומות הרבים בהם ישנה נוכחות של מלווים אקומניים, הם נשארים מודעים בצורה חמורה לכך שהנוכחות שלהם היא באזור סכסוך, היכן שמהומות או מעשי אלימות יכולים להתפרץ בהתראה קצרה.

"אם אנו עדים לסכסוך, אנו מבטיחים שניתן יהיה לראות אותנו באופן ברור, אך אנו לא מדברים עם מתיישבים או חיילים אלא אם כן מישהו פונה אלינו ישירות," מסביר אחד המלווים. "אנו כאן, אנו רואים ומתעדים, ולעתים קרובות אנו רואים לשנוכחות שלנו ישנה השפעה מרגיעה על מצבים מסוימים."

"בו זמנית," מוסיף מלווה אחר, "כל כך קל להתחיל ולהגיד שקבוצה אחת תמיד עושה מעשים רעים. אך לא כולם, בכל צד, הם תמיד אידאולוגיים. לכן חשובה מאוד הדרך בה אנחנו, כנוכחות בינלאומית, מתנהגים, באים במגע ומדברים עם האחרים. לדוגמה, קרו מקרים בהם נתקלנו באופן מקרי במתיישבים ישראלים, לא בגלל שהם באו להתעמת עם מישהו, אלא פשוט באופן אקראי. במצבים כאלו, חשוב שאנו לא נגיב על ידי זה שנהיה עוינים, כך שיהיה סיכוי שאנו נגרות למתחים נוספים."

לאחר ליחוך הבוקר, דאב מוביל את עדר הכבשים הביתה. הוא משגיח בזהירות על הקצב, כאשר הוא מבצע עצירות קבועות למנוחה. הוא אומר שחשוב מאוד שהכבשים לא יישרפו מהר מידי את התזונה שהן קיבלו זה עתה.

בבית, הכבשים מקבלות את המים שהן כל כך צריכות לפני שהן נחות בצל.

ארוחה פשוטה מסיימת אז את ביקור המלווים האקומניים בקהילה ביום המסוים, כמחווה של הכנסת אורחים, וכסימן של הערכה עבור הנוכחות וההגנה אותן הן מספקים לחברי הקהילה.

מלווים אקומניים מספקים נוכחות מגנה, ביום ובליל, כאשר חאן אל אחמר עומד בפני איום ההריסה
(כתבת WCC 4 באוקטובר 2018)

Learn more about the WCC-EAPPI

*אלבין הילרט הוא קצין תקשורת במועצת הכנסיות העלמית