היום אנו נעצרים על מנת לזכור את 6 מיליון היהודים קורבנות השואה ומיליונים אחרים של קורבנות המשטר הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. בנוסף להיותו יום זיכרון לכל החיים היקרים אשר אבדו במהלך הפגנת רוע מזעזעת זו, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא גם תזכורת חוזרת ומועילה לנתיב המוביל מן הפחד ומשנאת "האחר", דרך ההכחשות לכבוד האדם ולזכויות שוות לכל אדם ואדם, אל רצח עם. זהו אינו אירוע ההולך ומתפוגג בהיסטוריה ההולכת ומתרחקת, השואה נשארת איום תמידי. עבור היהודים, הארמנים, אנשי רואנדה ואחרים אשר חוו רצח עם, זוהי מציאות תמידית ובלתי ניתנת למחיקה.

 בשנים האחרונות אנו מבחינים ברישוי הניתן לדיבורי שנאה ולדמוניזציה של האחר בנאומים פוליטיים וציבוריים. ראינו הבעות מתחדשות של אנטישמיות ושנאות קבוצתיות אחרות. והיינו עדים להשפעות של תופעות אלו על החברות ועל מערכות היחסים שלנו. בפגישה שלהם מיוני 2019, מועצת הכנסיות העולמית והוועדה היהודית הבינלאומית ליחסים בין דתיים התחייבו לעבוד ביחד על מנת להתנגד להתפשטות זו של "נורמליזציה של שנאה".

ביום זיכרון בינלאומי זה לשואה כל אנשי האמונה והרצון הטוב צריכים להתחייב מחדש אל האתגר המתמשך של לעמוד נגד ולגנות פעולות של אנטישמיות ופעולות שנאה המכחישות את דמות האל בבני אנוש אחרים. כאשר אנו נזכרים בקורבנות השואה, זוהי חובתנו לדבר ולפעול בכדי למנוע את הישנותה.

 

ז'נבה 27 בינואר 2021

הכומר פרופ' דר' יואן סאוקה

מזכיר כללי זמני

מועצת הכנסיות העולמית