טקס פרס בוני הגשרים

 אוסלו, נורווגיה, 22 בנובמבר 2021

אני מאוד שמח להשתתף היום באירוע היסטורי זה מטעם מועצת הכנסיות העולמית, המייצגת 580 מיליון נוצרים ו-120 מדינות. אני מודה למר' אמיר ז'. שייך, נשיא ועדת ה-14 באוגוסט, כבודו קייל מגנה בונדוויק, המנהל המבצעי של מרכז אוסלו וגב' קז'רסטי פלוגסטאד ממרכז השלום נובל עבור Brobyggerprisen זה."

אני גם משתמש בהזדמנות זו בכדי לשתף חוויות עם חברי מקבלי הפרס, הרב מלכיאור ודר' אל-אייסא.

בהערות המאוד קצרות שלי, אני אציין את גישת ה-WCC לעשיית השלום בין הדתות על ידי תיאור קצר של התפתחותה של התוכנית שלנו ושל כמה מן היוזמות האחרונות שלה.

החובה בין הדתות

היה זה לפני 50 שנים, בשנת 1971, כאשר ה-WCC התחילה באופן רשמי את עבודת הדיאלוג ושיתוף הפעולה בין הדתות על ידי הקמה של משרד אשר ייפקח על מאמציה בתחום זה. מאז, הדבר היווה עדיפות יציבה וגדלה עבורנו, אותו הפכנו לממד רוחבי בכל תחומי הפעולה שלנו. אנו מודעים לעובדה שכמעט לכל האתגרים הקשים ביותר בעולם יש ממד של דתיות. באם אנו מתייחסים אל עניינים בינלאומיים, הסביבה, צדק כלכלי גלובלי, זכויות הנשים והילדים, גזענות, צורכי הפליטים ולא רק למשימת החינוך הדתי בכנסיות שלנו, בכל אלו ובהיבטים אחרים של העבודה שלנו אנו מחפשים לקחת בחשבון את המציאויות הדתיות הקיימות כיום.

בכל פעם בה ניתן לעשות זאת, אנו גם מחפשים לשתף פעולה עם השותפים שלנו מקהילות דתיות אחרות וכמו גם עם מספר רב של השותפים הנוצרים שלנו, כאשר אנו מעמיקים את שיתוף הפעולה בין הדתות עבור טוב העולם הרחב. בין היתר, אני אציין את המסמך האחרון שפורסם אשר נערך ביחד עם מועצת האפיפיור עבור דיאלוג בין הדתות בוותיקן, בנושא לשרת עולם פגוע בסולידריות בין הדתות: קריאה נוצרית לחשיבה ופעולה במהלך הקורונה ומעבר לכך וגם הצהרה אשר פורסמה ביחד עם הקונגרס היהודי העולמי, הקוראת למנהיגים הדתיים לפעול בנושא הבעיות האתיות הקשורות אל ההפצה הגלובלית של החיסונים.

הדיאלוג הוא עבור שלום

מאז שאני משרת כמזכיר הכללי בפועל, נגעו בי החום והכנות של מערכות היחסים שלנו הן עם השותפים היהודיים שלנו והן עם השותפים המוסלמים שלנו ואני מעודד מן היכולת שלנו לעבוד ביחד על מנת להתייחס אל אתגרי הזמן בו אנו חיים.

לאחר הפסקה ארוכה, מערכת היחסים עם הוועדה היהודית הבינלאומית ליחסים בין דתיים (IJCIC) חודשו לאחרונה בשנת 2019. התרשמתי מאוד מכנות השיחות ומן הרצון להישאר ביחד סביב שולחן הדיאלוג, למרות כל הבעיות והאתגרים. היו פעמים בהן השותפים שלנו לא הסכימו עם העמדות אותן אנו מאמצים בסולידריות עם הכנסיות החברות שלנו במזרח התיכון. אבל אנו מדברים, לעתים קרובות, ואנו שואפים להבין את נקודות המבט של האחר ולהימנע מאי הבנות ופרובוקציות שאין צורך בהן. בעוד אנו נשארים מחויבים לקידום הזכויות וכיבוד הכבוד האנושי של העם הפלסטיני, לקריאה לכיבוד החוק הלאומי ולסוף הכיבוש, אנו גם שוב ושוב מחזקים את ההתנגדות היסודית שלנו לאנטישמיות וקוראים לכל הכנסיות החברות שלנו לגנות אותה. אנו ממשיכים לאשר לגמרי את ההכרה והכבוד שלנו למדינת ישראל ואת החמלה שלנו כלפי אלו מעם ישראל הסובלים באותה המידה מחילוקי הדעות המתמשכים. אנו רוצים להגביר את שיתוף הפעולה שלנו עם השותפים היהודיים שלנו כך שביחד נוכל לבנות גשרים מוצקים בכדי להבטיח צדק ושלום לכל.

מן הניסיון הארוך שלנו כחברי ה-WCC אנו יודעים שיחסי הנוצרים-מוסלמים מהווים מציאות מסובכת ורבת פנים, לה צורות מגוונות בכל רחבי העולם. ישנו מספר רב של אתגרים ושל הזדמנויות במפגש הנהדר העולמי הזה ואנו גם צריכים טווח מתאים של דרכים לפיתוח של דיאלוג ובנייה של מערכות יחסים של שיתוף פעולה בין מוסלמים לנוצרים. הניחו לי לתת לכם רק כמה דוגמאות של העבודה שלנו בתחום זה.

1. בשנה שעברה חגגנו 25 שנים לדיאלוג שלנו עם המרכז לדיאלוג בין הדתות ובין התרבויות בטהרן. היה זה חשוב לשמור אל אפיק זה של תקשורת עם נציגי מסורת האסלאם השיעי. הדיאלוג גם סיפק הזדמנות להעלות חששות מזדמנים בנוגע לקהילות הנוצריות הקטנות באיראן. החודש מרץ בשנה הבאה, התחייבתי לבקר באיראן, לחזק את מערכת היחסים שלנו ולנאום באירוע בינלאומי חשוב.

2.  דוגמה שונה של העבודה שלנו ביחד עם השותפים המוסלמים שלנו היא בניגריה המערבית. ביקור משותף בשנת 2012 של מי שהיה אז המזכיר הכללי של ה-WCC, הכומר דר' אולב פיקסה טווית, המכהן כעת כבישוף הכנסייה הנורווגית והוד מעלתו הנסיך גאזי מירדן הובילו להקמה כמה שנים מאוחר יותר של המרכז הבינלאומי עבור שלום בין הדתות והרמוניה בעיר קדונה. עצם הקיום של מרכז זה מהווה סימן של תקווה בין מחלוקות ואלימות ובשנים המעטות שעברו מאז הקמתו הוא כבר פיתח טווח רחב של פעילויות הקשורות לאתגרי הפיוס ובניית השלום במקום. אנו מאוד מוקירים את עזרתו של משרד החוץ הנורווגי ביוזמות נחוצות אלו.

3. אני גם רוצה להזכיר את בית הספר הקיצי ליחסים בין הדתות הנמשך שישה שבועות המתקיים במרכז האקומני בוסיי של מועצת הכנסיות העולמית בשווייץ. את הקורס הראשון התחלתי בשנת 2006. הלימודים מוכרים על ידי האוניברסיטה של ז'נבה. זוהי הזדמנות מופלאה כניתנת לכ-20 סטודנטים יהודיים, מוסלמים ונוצריים מכל רחבי העולם לחיות וללמוד ביחד באווירה בטוחה של קיום משותף וכבוד הדדי. המטרה היא לגלות את הדרך בה קהילות דתיות יכולות למצוא פתרונות מועילים לאתגרי הזמן בו אנו חיים ולצייד את המשתתפים בכדי שיהפכו לבוני גשרים ושגרירים של שלום צודק.

לבסוף, אני מאוד גאה לייצג את ה-WCC בוועדה הגבוהה לאחווה אנושית, המהווה ועדה בינלאומית עצמאית אשר הוקמה בכדי לקדם את ערך האחווה האנושית בקהילות שונות ברחבי העולם ובכדי למלא את שאיפות מסמך האחווה האנושית, עליו חתמתי ביחד עם כבודו, האימאם הגדול של אל-אזהר, פרופסור אחמד אל-טייב ועל הוד קדושתו האפיפיור פרנציסקוס בשנת 2019.

הלב והנשמה של עשיית שלום בין הדתות

במצב הגלובלי שלנו, העבודה שלנו בנושא הדיאלוג בין הדתות, שיתוף הפעולה ועשיית השלום הם בעלי צפי של אחווה אמיתית בין הקהילות הדתיות בכדי להתייחס אל חילוקי דעות אך גם בכדי למנוע אותם, לעשות ולשמור על השלום וגם לשרש אותו בלב האנשים.

יחד עם זאת, האתגרים העולים מן מפגשים בין הדתות גם דוחפים אותנו להתייחס אל מספר רב של נושאים קשים. איננו יכולים להעמיד פנים שהנתיב אל הדיאלוג בין הדתות, שיתוף הפעולה ועשיית השלום הוא נתיב קל. אבל זהו המקום אליו האל קורא לנו ללכת, כאשר אנו מאמינים שהאל מלווה אותנו ומאמינים במטרותיו הטובות עבור כלל היצירה.

 הרבה מבניית הגשרים שלנו בין הדתות מאחדת אותנו בעבודה עבור שלום, מולידה פיוס בין קהילות מחולקות ומביאה אותנו קרוב יותר אל האהבה הקדושה אשר יוצרת ומחזיקה את כל החיים, קוראת לנו להשתתף בעבודת השיקום של העולם היפה, אך השבור, בו אנו חיים.