News
המזכיר הכללי של מועצת הכנסיות העולמית (WCC), הכומר דר. אולב פיסק טבית גינה את השימוש באלימות יתר על ידי הכוחות הישראלים נגד אזרחים המפגינים בעזה במהלך השבוע שעבר כאשר רבים מהם איבדו את חייהם או את יקריהם, והוא מודאג במיוחד מן העובדה שישנם נוצרים המהללים את מעבר השגרירות האמריקאית לירושלים כמתנת האל, למרות הטבע המשבש והפרובוקטיבי של מהלך זה.
המענה הצבאי להפגנות בעזה הביאו למותם של מספר רב של אנשים – כולל מספר ילדים – ולפציעתם של אלפים, והמספרים עדיין גדלים. הקהילה הבינלאומית צריכה לגנות את האלימות ואת שפיכות הדמים ולחקור אותן. מצב זה קורא להבנה עמוקה יותר של הדברים מאחורי אירועים אלו.
המפגינים עושים שימוש בזכויות האזרחיות שלהם על מנת להביע את ההתנגדות והיאוש שלהם בנוגע למצבם הנוכחי כפלסטינים. ה"נכבה", הקטסרופה שמשפחותיהם חוו לפני 70 שנה, ממשיכה לגרום ללקיחות בעלות לא פתורות ולסבל עבור מספר רב של פלסטינים – במיוחד בקרב תושבי עזה. האזרחים חסרי ההגנה – כולל ילדים – נורים עם תחמושת חיה, אפילו למוות, והרבה מאוד נפצעים – ולא ניתן להגן עליהם באופן חוקי או מוסרי כהבעה של "זכות ההגנה העצמית של מדינה מסוימת". יש לראות זאת כשימוש לא מתקבל על הדעת באלימות נגד אנשים שלמדינת ישראל יש את החובה להגן עליהם ולכבדם.
ירושלים הינה עיר קדושה לשלוש דתות: יהדות, נצרות ואיסלאם. בארץ הקודש, שלום כולל ונמשך צריך להיות מבוסס על פתרון שתי מדינות ביחד עם גבולות המוכרים באופן בינלאומי.
המחאה הינה נגד ההחלטה החד צדדית של ארה"ב להעביר את שגרירותה ל"ירושלים הבלתי חצויה". פעולה זו היא נגד כל החלטות האו"ם הרלוונטיות והיא יצרה מכשול בפני כל פתרון שהינו צודק וללא אלימות. נושא ירושלים לא "הורד מן השולחן", אלא נשאר אחד מן הנושאים המסובכים ביותר על גבי שולחן המשא ומתן לשלום, אשר הפך אפילו ליותר בלתי יציב בעקבות פעולתה של ארה"ב.
ההפגנות ב-14 במאי חפפו עם ההעברה הרשמית של שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים ועם חגיגות ה-70 שנה למדינת ישראל. ההפגנות ב-15 במאי ציינו 70 שנה למה שהפלסטינים מכנים כנכבה או "אסון", כאשר מאות אלפי אנשים גורשו במהלך היווסדתה של מדינת ישראל בשנת 1948.
מועצת הכנסיות העולמית אישררה באופן מתמשך את ההבנה הארוכה שמעמדה של העיר ירושלים – אשר לה חשיבות עמוקה והיא אהובה על ידי שלוש דתות ושני עמים – צריך להיפתר על ידי משא ומתן שלו וללא אלימות.
בזמנים הללו כל השחקנים – ובמיוחד מדינת ישראל החזקה והארצות הזרות – צריכים להשיג שלום הוגן, לפעול עם הכבוד הגדול ביותר לקדושת חיי האדם ולהימנע מכל צורות האלימות, אשר יעלו אף יותר את המתיחויות הקיימות.
זהו מצב מאוד רציני עבור הכנסיות המקומיות – והבנילאומיות – שישנם נוצרים המודים לאל עבור החלטה שהינה באופן כה ברור נגד החוק והמדיניות הבינלאומיים, הפוגעת כל כך בתהליך השלום המבוסס על הבנה בינלאומית משותפת של הזכויות של שני העמים החולקים בירושלים כעיר בירתם, וכה מסיתה לאנשי פלסטין הכבושים והמיוסרים. דבר זה צריך להוות דאגה עבור כל מי שמבין את אמונתם הדתית כדוחפת אותם לתהליך של התפיסות ושלום.
זהו דבר מאוד מעציב שכל אמצעי הזהירות הקודמים לגבי החלטה חד צדדית בנוגע לעתיד העיר ירושלים אשר תפגע במאמצי השלום בארץ הקודש, לא עוררו תשומת לב, דבר שתרם באופן ישיר למעשי האלימות הנוכחיים. דבר זה היה יכול להימנע באופן ברור. יתרה מזאת, אנו מאוד מודאגים מן ההשלכות שתהיינה להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים על מציאת פתרון מתמשך לבעיית ארץ הקודש.
אנו מבקשים מן הקהילה הבינלאומית להאיץ את כל המאמצים לקראת פתרון הוגן ובר קיימא אשר יכבד את השאיפות של כל האנשים החיים בארץ הקודש בשורה עם כל האמנות וההחלטות הבינלאומיות. אפילו כאשר איום האלימות מתפתח, אנו מצטרפים לכנסיות החברות שלנו בתקווה ובתפילה שהמאמצים בדרך לשלום יתגברו על מעשי האלימות הטרגיים הנוכחיים ויביאו לזמן בו "כתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות."
ה-WCC מביעה את הסולידריות שלה על הכנסיות החברות בארץ הקודש, והיא תמשיך ללוות אותן בעבודתן לפיוס, צדק ושלום.